רש"י על בבא מציעא ס״ב ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״ב:ח׳ רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״ב:י׳ »

9 דְּתָנֵי רַב סָפְרָא בְּרִבִּית דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מוּתָּרִין וַאֲסוּרִין מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: הַלְוֵינִי מָנֶה! אָמַר לוֹ: מָנֶה אֵין לִי, חִטִּין בְּמָנֶה יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ. נָתַן לוֹ חִטִּין בְּמָנֶה, וְחָזַר וּלְקָחָן הֵימֶנּוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סֶלַע – מוּתָּר, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית.

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״ב ב:ט׳

9 שאני נותן לך - כשער של עכשיו ונתנם לו:

10 וחזר ולקחן ממנו בכ"ד סלעים - דאוזיל גביה סלע שהמנה כ"ה סלעים והוא היה דחוק למעות ולא יכול להמתין ליום השוק:

11 מותר - שהרי לא העלה לו דמי החטים יותר מדמיהן בשכר המתנת המעות והאי הוא דאוזיל גביה:

« רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״ב:ח׳ רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״ב:י׳ »