רש"י על בבא מציעא ס״ב א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״א:י״ג »

12 הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: וְאֵלּוּ עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה: הַמַּלְוֶה וְהַלּוֹוֶה, הֶעָרֵב וְהָעֵדִים. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ עֲבוּד מַעֲשֶׂה, אֶלָּא עֵדִים מַאי עֲבוּד? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ דְּשׂוּמָא מִילְּתָא הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ס״ב א:י״ב

12 דתנן כו' - ואי אמרת לא מחייבי עד דגבו בשלמא כולהו עבדי מעשה בגבייתו מלוה גובה מן הערב והערב מן הלוה הלוה נתן ביד המלוה ועבר בלא תשיך דברים כג אלא עדים מאי עבוד:

13 אלא לאו משום שומא - הלכך מלוה וערב נמי מתחילתן חייבין משום שומא:

« רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ס״ב ע״א:י״ג »