רש"י על בבא מציעא נ״ט

1 כדדרש רבא - דטובה מעשה של דוד ובת שבע משלהם וספק אשת איש היא שהיוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו על מנת שאם ימות שתהא מגורשת מעכשיו ולא תיזקק ליבם וכל אותן הימים היא ספק מגורשת אם מת מגורשת מתחילה ואם לא מת לא נתגרשה:

2 ובצלעי - בשביל אשתי זו שמתחילה חטאתי בה כמו בראשית ב ויבן את הצלע: שמחו ונאספו:

3 קרעו ולא דמו - אם קרעוני לא מצאו דם:

4 היא מוצאת והיא שלחה - אע"פ שהיו מוציאין אותה לשריפה לא אמרה להם ליהודה נבעלתי אלא שלחה לו למי שאלה לו אנכי הרה ואם יודה הוא מעצמו יודה:

5 עמיתו - עם אתו:

6 באונאת אשתו - באונאת דברים לצערה:

7 אונאתה קרובה - לבא פורענות אונאתה ממהר לבא:

8 שמעה תפלתי - אין לשנותו מלשון בקשה שמבקש מאת הקב"ה שישמע תפלתו אבל אל תחרש יש לשנותו מלשון בקשה ולומר בזו אני בוטח שאין דרכך לשתוק ולא להחריש אל תחרש אל תעשה אל תתן משמשין לשון בקשה ומשמשין לשון עתיד כגון תהלים קכא אל יתן למוט הרי לשון בקשה ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה בראשית ל הוא לשון עתיד:

9 רק לא היה כאחאב - סיפיה דקרא אשר הסתה אותו איזבל אשתו:

10 אתתך גוצא - אשתך קטנה כפוף עצמך ושמע דבריה:

11 כל השערים - של תפלה ננעלו:

12 חוץ משערי אונאה - הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל בפניו:

13 הכל ע"י שליח - נפרעים על כל עבירות ע"י שליח:

14 ובידו - לא מסרה לשליח:

15 פרגוד - מחיצה שבין שכינה לצבא מרום:

16 אינו ננעל - להפסיד ראייתן מן המקום אלא תמיד רואה אותם עד שיפרע:

17 ובידו אנך - משמע שהיא תמיד אצלו ומשמש בה:

18 על פני - לפני ואין מחיצה בינו לבין העבירה:

19 אימתי גבולך שלום - כשחלב חטים ישביעך הקב"ה:

20 מכדא - כד שנותנים בו שעורים:

21 נקיש ואתי תגרא - התגר מקשקש ובא ואני שמעתי הכד מקשקש כדרך כלי ריקם שנשמע בו קול הברה כשמקשקשין עליו:

22 וידל ישראל - לעיל מיניה כתיב ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ:

23 מחוזא - עיר שהיה רבא דר בתוכה כך שמה:

24 אוקירו נשייכו - כבדו נשותיכם:

25 חתכו חוליות - תנור העשוי חוליות מצרפו בכבשן כדרך כלי חרס ואח"כ צירף החוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא:

26 ר"א מטהר - שאין זה כלי חרס אלא בנין כעין כלי גללים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה:

27 וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:

28 עכנאי - נחש דרכו לעשות בעגולה להכניס זנבו אצל פיו:

29 כל טהרות שטיהר ר"א - על ידי מעשה שאירע נשאלה הלכה זו בבית המדרש שנפלה טומאה לאויר תנור זה וחזרו ועשאו על גביו טהרות וטיהרם ר"א והביאום ושרפום לפניו:

30 לבש שחורים - ענין צער ואבל:

31 אף הוא קרע בגדיו - שהמנודה חייב בקריעה:

32 וחלץ מנעליו - שהמנודה אסור בנעילת הסנדל במו"ק דף טו::

33 ונשמט - מן הכסא:

34 טפח - נתקלקל:

35 אך גדול - מכה גדולה:

36 ר"ג - נשיא היה ועל פיו נעשה:

37 שלא ירבו מחלוקות - שלא ירגיל היחיד לחלוק על המרובין:

38 אימא שלום - כך שמה:

39 בין מלא לחסר - סבורה היתה שיהא החדש חסר וקבוע ביום ל' ולא יפול ביום החדש על פניו והיה מלא ולא נקבע עד יום שלשים ואחד ולא נזהרה בו ביום ל' ונפל על פניו:

40 מבית אבי אבא - מבית אבי המשפחה שבת נשיאים היתה והם מבית דוד:

41 חוץ משערי אונאה - לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות:

42 המאנה את הגר - אונאת דברים:

43 הלוחצו - דוחקו:

44 לוחצו נמי תלתא כתיב ביה - וגר לא תלחץ ולא תלחצנו ולא תהיה לו כנושה:

45 לא תהיה לו כנושה - לחץ הוא שדוחקו לתבוע חובו:

46 ה"ג מאי שנא מאנה דכתיב ביה תלתא וגר לא תונה ולא תונו אותו ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא:

47 מום שבך אל תאמר לחברך - כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם להזכיר שם גירות:

48 מאן דאית ליה זקיפ' בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא - מיש שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא לו:

49 מתני' אין מערבין פירות בפירות - בעל הבית שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבנו בפירות שדה אחרת: