רש"י על בבא מציעא נ״ח א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ז ע״ב:י״ט רש"י על בבא מציעא נ״ח ע״א:ב׳ »

1 נִשְׁבָּעִין לַגִּזְבָּרִין, וְאִם לָאו – נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר, וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. נִמְצְאוּ, אוֹ שֶׁהֶחְזִירוּם הַגַּנָּבִים – אֵלּוּ וְאֵלּוּ שְׁקָלִים הֵם, וְאֵין עוֹלִין לָהֶם לַשָּׁנָה הַבָּאָה.

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ח א:א׳

1 נשבעין לגזברים - שלא פשעו בהן שהן בעלי הדין דמכיון שתרמו את הלשכה אין אחריות אבידה על הבעלים אלא על ההקדש כדאמרינן לקמן תורמין על האבוד שיהא חלק בקופות הללו למי ששלח שקלו ואבד ואינו יודע עכשיו שאבד:

2 ואם לאו - שנודע להם מקודם לכן שוב אין תורמין עליהם אלא על מנת שישלחו להם אחרים תחתיהם לפיכך בני העיר הן בעלי הדין של שלוחים:

3 נמצאו - קאי אאבדו:

4 שהחזירום - קאי אנגנבו:

5 אלו ואלו שקלים הם - דכיון דקדוש קדוש:

« רש"י על בבא מציעא נ״ז ע״ב:י״ט רש"י על בבא מציעא נ״ח ע״א:ב׳ »