רש"י על בבא מציעא נ״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:ד׳ »

3 מִכָּאן אָמְרוּ: הַמּוֹכֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבַשָּׂם, יֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. פְּשִׁיטָא! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אֵין אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן: יֵשׁ אוֹנָאָה לִפְרוּטוֹת. הֶקְדֵּשׁוֹת? אָמַר קְרָא ״אָחִיו״ – אָחִיו, וְלֹא הֶקְדֵּשׁ.

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ו ב:ג׳

3 מכאן אמרו - מדלא אמעוט שטרות אלא משום דאין גופן קנוי ומכור:

4 המוכר שטרותיו לבשם - לצור בהם אבקת סממנין נמצא ממכרן של אלו לצורך תשמיש גופן הוא:

5 יש להן אונאה - דגופן קנוי ומכור:

6 פשיטא - מאי שנא מכל מטלטלי דעלמא:

7 לפרוטות - סתם מוכר שטרות לבשם אין שם המקח של איסר ביחד אלא של פרוטות:

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:ב׳ רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״ב:ד׳ »