בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא מציעא נ״ב א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ב ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא נ״ב ע״א:ח׳ »
מקור בבא מציעא נ״ב א:ז׳
7 אָמַר רָבָא: מַאן תְּנָא טַלִּית – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אַבָּיֵי אָמַר: טַלִּית – עַד שְׁתוּת מָחֵיל אִינִישׁ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: עֲשִׁיק לְגַבָּיךְ וְשָׁוֵי לִכְרֵסָיךְ. סֶלַע, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי לֵיהּ – לָא מָחֵיל.
פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ב א:ז׳
7 ר"ש היא - דגבי סלע אית ליה שתות:
8 עשיק לגביך - הצריך לכסות גופך וגביך קנה ביוקר:
9 ושוי לכריסך - למאכלך לא תקנה אלא בשווין:
10 עשיק - לשון יוקר הוא וחבירו באיזהו נשך לקמן בבא מציעא דף עד. באתרא דאמימר עשיק עפרא:
11 כיון דלא סגי ליה - שאינו יוצא בהוצאה:
« רש"י על בבא מציעא נ״ב ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא נ״ב ע״א:ח׳ »