רש"י על בבא מציעא נ״א א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״א ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא נ״א ע״א:ז׳ »

6 הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה נָקֵט וַרְשְׁכֵי לְזַבּוֹנֵי, קָרֵי שִׁיתָּא וְשָׁוְיָא חַמְשָׁא, וְאִי הֲווֹ יָהֲבִי לֵיהּ חַמְשָׁא וּפַלְגָא הֲוָה שָׁקֵיל. אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא וְאָמַר: אִי יָהֵיבְנָא לֵיהּ חַמְשָׁא וּפַלְגָא הָוְיָא מְחִילָה. אֶתֵּן לֵיהּ שִׁיתָּא וְאֶתְבְּעֵיהּ לְדִינָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר, אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה.

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״א א:ו׳

6 ורשכי - קשורי משי שקורין בינדיל"ש:

7 קרי שיתא - שואל בדמיהם ששה זוזים:

8 מבעל הבית - תכשיטין וכלי תשמיש שלו חביבין עליו ואינו מוכרן אלא ביוקר והוה ליה כמפרש יודע אני שיש בו אונאה דאמרינן לקמן אין לו עליו אונאה כך מצאתי בשאילתות דרב אחאי פ' בהר סי' קיג:

« רש"י על בבא מציעא נ״א ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא נ״א ע״א:ז׳ »