רש"י על בבא מציעא מ״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:ו׳ »

5 וְאַף רַבִּי חִיָּיא סְבַר דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי. דְּרַב אוֹזֵיף דִּינָרֵי מִבְּרַתֵּיה דְּרַבִּי חִיָּיא, לְסוֹף אִיַּיקּוּר דִּינָרֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לַהּ טָבִין וּתְקִילִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פֵּירָא הָוֵי, הָוֵה לֵיהּ סְאָה בִּסְאָה, וְאָסוּר!

פירוש רש"י על בבא מציעא מ״ד ב:ה׳

5 אוזיף דינרי - לוה זהובים:

6 אתא לקמיה דר' חייא - חושש היה משום רבית:

7 אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי - ואין היוקר והזול תלוי בהן אלא הזול תלוי במעות דמעות הכסף הם שהוזל להנתן הרבה בדינר וזה מטבע הלוה ומטבע יקבל:

8 הוה ליה סאה בסאה - שהיוקר והזול תלוי בפירות:

9 ואסור - דתנן לקמן בבא מציעא דף עה. לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך בגורן שמא יוקרו ויבא לידי רבית:

« רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:ו׳ »