רש"י על בבא מציעא מ״ד ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:י״ב »

11 מַאי טַעְמָא – מִידֵּי דְּהָוֵה אַכֶּסֶף לְבֵית הִלֵּל. כֶּסֶף לְבֵית הִלֵּל, אַף עַל גַּב דְּכַסְפָּא לְגַבֵּי דַּהֲבָא פֵּירָא הָוֵי, לְגַבֵּי פֵּירָא טִבְעָא הָוֵי. זָהָב נָמֵי לְבֵית שַׁמַּאי, אַף עַל גַּב דְּדַהֲבָא לְגַבֵּי כַּסְפָּא פֵּירָא הָוֵי, לְגַבֵּי פֵּירָא טִבְעָא הָוֵי. וְחַד אָמַר: אַף בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין מַחְלוֹקֶת.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ״ד ב:י״א

11 מידי דהוה אכסף לב"ה - זהב לב"ש אנו למדין מכסף לב"ה כדמפרש ואזיל:

12 לגבי פירא טבעא הוי - כדקתני סלעין אלמא תחילת הפירות נתחללו על הכסף ומודו ב"ה דקדשו במעשר:

13 אף בפירות על דינרין מחלוקת - שמאי והלל דלב"ש פירא הוא ואין מחללין:

« רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ״ד ע״ב:י״ב »