רש"י על בבא מציעא מ״ג ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ״ג ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ״ג ע״ב:י״ג »

12 וְאִי נָמֵי דְּאַהְדְּרַהּ לְדוּכְתַּהּ וְאִיתְּבַרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים, קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. וְרָבָא אָמַר: הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ״ג ב:י״ב

12 אי נמי דהדרה לדוכתה - להכי אשמועינן לעולם לומר שאם החזירה למקומה לאחר ששלח בה יד ונשברה באונס אף בזו הלכה כר"ע דאמר לעיל גבי גנב טלה מן העדר צריך דעת בעלי':

13 ורבא אמר הלכה כב"ה - כשעת גזילה ואנן כרבא עבדינן דהוה ליה בתראה:

« רש"י על בבא מציעא מ״ג ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ״ג ע״ב:י״ג »