רש"י על בבא מציעא מ׳ א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״א:ב׳ »

1 וְכֵן אָמַר רַבָּה: הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם, גְּדוֹלִים גַּבֵּי קְטַנִּים יָדְעִי וְקָא מָחֲלִי, הָכָא מִי יָדַע דְּלֵיחִיל?

פירוש רש"י על בבא מציעא מ׳ א:א׳

1 וכן אמר רבה השביחו לאמצע - לא גרסינן שאין זה לשון גמרא להביא דברי האמוראים סיוע למשנה ועוד רבה תלמידיה דרב חסדא הוה והיכי אמר רב חסדא שמעתא משמיה ואי גרס ליה וכן אמר רב גרסינן שהיה רבו של רב חסדא משום דאיכא למ"ד בבבא בתרא דף קמג: לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו מחמת עצמן של אחים השביחו לעצמן אמרה רב חסדא להא דרב הכא למימר דלית לן ההיא שמעתא אלא אפילו השביחו מחמת טורחן של משביחין כי הכא דשתל פרדס השביחו לאמצע:

2 ידעו - אלו שיטלו חלקם:

3 מי ידע - שיש לו אחים:

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:י׳ רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״א:ב׳ »