רש"י על בבא מציעא ל״ט ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:ה׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:ז׳ »

6 לְסוֹף שְׁמַעוּ דִּשְׁכִיבָא סָבְתָּא. אָמַר אַבָּיֵי: תִּילְתָּא יָהֲבִינַן לַהּ לַאֲחָתָא, וְתִילְתָּא יָהֲבִינַן לֵיהּ לְיָנוֹקָא. וְאִידַּךְ תִּילְתָּא יָהֲבִינַן דַּנְקָא לַאֲחָתָא, וְאִידַּךְ דַּנְקָא מוֹקְמִינַן לֵיהּ אַפּוֹטְרוֹפָּא לְיָנוֹקָא. רָבָא אָמַר: מִגּוֹ דְּמוֹקֵים אַפּוֹטְרוֹפָּא לְדַנְקָא מוֹקְמִינַן נָמֵי אַפּוֹטְרוֹפָּא לְאִידַּךְ דַּנְקָא.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ט ב:ו׳

6 שמעו דשכיבא סבתא - לסוף שמעו שמתה הזקנה ועל הבת שנשבית לא שמעו:

7 תילתא יהבינן כו' - דהא ודאי שליש הנכסים לזו ושליש לקטן:

8 דנקא - שתות חצי השליש:

9 יהבינן לאחתא - ממה נפשך אם מתה האחות הרי חצי חלקה לזו ואם לאו מורידין קרוב לנכסי שבוי:

10 ואידך דנקא - לא יהבינן לה שמא של קטן הם ואין מורידין קרוב לנכסי קטן:

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:ה׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״ב:ז׳ »