רש"י על בבא מציעא ל״ט א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ה׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ח׳ »

6 הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה – כְּמוֹצִיא עַל נִכְסֵי אַחֵר דָּמֵי. אַלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ, הָכָא נָמֵי תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן כִּי הֵיכִי דְּלָא לַפְסְדִינְהוּ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ט א:ו׳

6 הא לא דמיא - תרוצא הוא הא דנכסי שבויין להא דאשתו קטנה דמי:

7 קטנה - שהיא יתומה שהשיאוה אמה ואחיה ואין קידושין תופסין בה מן התורה אלא מדברי סופרים לפיכך יוצאה במיאון בע"כ אם תמאן:

8 כמוציא על נכסי אחר דמי - ואם הוציא ולא אכל כדי הוצאתו שמין לו כאריס:

9 דלא סמכא דעתיה - שיהא מוחזק בידו דדואג שמא תמאן בו:

10 תקינו ליה רבנן - ליטול כאריס:

11 כי היכי דלא ניפסדינהו - שלא יקלקל הקרקעות לזורען תמיד ולא יעבוד ולא יעדור כרמים:

« רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ה׳ רש"י על בבא מציעא ל״ט ע״א:ח׳ »