רש"י על בבא מציעא ל״ה א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:ב׳ רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:ה׳ »

4 אַבָּיֵי אוֹמֵר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְעוֹן וְיֹאמַר לוֹ: אַחַר שְׁבוּעָה מְצָאתִיהָ. רַב אָשֵׁי אָמַר: זֶה נִשְׁבָּע וְזֶה נִשְׁבָּע, זֶה נִשְׁבָּע שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְזֶה נִשְׁבָּע כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה. וְהָכִי קָאָמַר: מִי נִשְׁבָּע תְּחִילָּה? מַלְוֶה נִשְׁבָּע תְּחִילָּה, שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ה א:ד׳

4 וזה נשבע - הלוה שהשבועה עליו נשבע כמה שוה:

5 מלוה נשבע תחילה - שאינה ברשותו:

« רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:ב׳ רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:ה׳ »