רש"י על בבא מציעא ל״ד א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא ל״ד ע״א:ב׳ »

1 מִי יֵימַר דְּמִגַּנְבָא, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר דְּמִגַּנְבָא – מִי יֵימַר דְּמִשְׁתְּכַח גַּנָּב, וְאִי מִשְׁתְּכַח גַּנָּב – מִי יֵימַר דִּמְשַׁלֵּם, דִּלְמָא מוֹדֵי וּמִפְּטַר? אָמַר רָבָא: נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ, לִכְשֶׁתִּגָּנֵב וְתִרְצֶה וּתְשַׁלְּמֵנִי הֲרֵי פָּרָתִי קְנוּיָה לְךָ מֵעַכְשָׁיו.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ד א:א׳

1 מי יימר דמגנבא - שעתיד להיגנב דליקני ליה כפל בשעת מסירה דעל כרחך משעת מסירה בעי לאקנויה שמשכה ממנו על מנת כן:

2 נעשה כאומר לו - בשעה שמסרה לו דקים להו לרבנן דניחא להו לבעלים שיהא בטוח בקרן על מנת שיהא ספק כפל העתיד לבא של שומר והרי היא כמסרה לו על מנת כן שאם תיגנב וישלם לו קרן שתהא פרה קנויה לו משעה שמסרה נמצא למפרע כשגנב הגנב של שומר היתה דפרה כבר היא בעולם:

« רש"י על בבא מציעא ל״ג ע״ב:י״ג רש"י על בבא מציעא ל״ד ע״א:ב׳ »