רש"י על בבא מציעא כ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא כ״ה ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא כ״ה ע״א:ג׳ »

2 גְּמָ׳ טַעְמָא דְּמָצָא פֵּירוֹת בִּכְלִי וּמָעוֹת בְּכִיס. הָא כְּלִי וּלְפָנָיו פֵּירוֹת, כִּיס וּלְפָנָיו מָעוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: מָצָא כְּלִי וּלְפָנָיו פֵּירוֹת, כִּיס וּלְפָנָיו מָעוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מִקְצָתָן בַּכְּלִי וּמִקְצָתָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מִקְצָתָן בַּכִּיס וּמִקְצָתָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע – חַיָּיב לְהַכְרִיז.

פירוש רש"י על בבא מציעא כ״ה א:ב׳

2 גמ' טעמא דמצא כו' - התם הוא דאמר שהפירות לבעל הכלי:

3 הא כלי ולפניו פירות - הרי אלו הפירות של מוצאן ואע"פ שהכלי לבעל הסימן את הכלי יחזיר ואת הפירות יעכב לו ולא אמרינן מהאי מנא נפל:

4 מקצתן בכלי כו' - הדבר מוכיח דהנך דעל גבי קרקע דהנך הוא וחייב להחזירם למי שיתן סימן בכלי וכן מעות לבעל הכיס:

« רש"י על בבא מציעא כ״ה ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא כ״ה ע״א:ג׳ »