רש"י על בבא מציעא כ״ב ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא כ״ב ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא כ״ג ע״א:א׳ »

15 תָּא שְׁמַע: כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְהָאֲלוּמּוֹת, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – נוֹטֵל וּמַכְרִיז. רַבָּה הֵיכִי מְתָרֵץ לַהּ, וְרָבָא הֵיכִי מְתָרֵץ לַהּ? רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, בְּסִימָן. וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, בְּמָקוֹם.

פירוש רש"י על בבא מציעא כ״ב ב:ט״ו

15 והאלומות - עומרים גדולים:

16 רבה היכי מתרץ לה - רבה דאמר טעמא דרה"ר משום דנדרס מאי שנא אלומות:

17 ורבא - דמוקים לכריכות כשאין בו סימן מאי שנא כריכות ומאי שנא אלומות:

18 רבה מתרץ לטעמיה - דטעמא דרשות הרבים דכריכות משום סימן ובדבר שיש בה סימן:

19 במקום - טעמא דכריכות ברשות הרבים משום מקום ובדבר שאין בו סימן:

« רש"י על בבא מציעא כ״ב ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא כ״ג ע״א:א׳ »