רש"י על בבא מציעא כ״ב א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

12 תָּא שְׁמַע: עוֹדֵהוּ הַטַּל עֲלֵיהֶן וְשָׂמַח – הֲרֵי זֶה בְּכִי יֻתַּן. נִגְּבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמַח –

פירוש רש"י על בבא מציעא כ״ב א:י״ב

12 עודהו הטל עליהן - המעלה פירותיו לגג וירד עליהן הטל:

13 ושמח - בטל שירד עליהן:

14 הרי זה בכי יותן - והוכשרו לטומאה מעתה ועד עולם:

15 נגבו - עד שלא מצאן:

16 אע"פ ששמח - עכשיו בטל שירד עליהן: