רש"י על בבא מציעא י״ט א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא י״ט ע״א:ט׳ רש"י על בבא מציעא י״ט ע״א:י״ד »

12 הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר זְכוּת הוּא לָעֶבֶד שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת רַבּוֹ לְחֵירוּת, וּכְאַבָּיֵי דְּאָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לֵיהּ, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חוֹב הוּא לָעֶבֶד שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת רַבּוֹ לְחֵירוּת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

פירוש רש"י על בבא מציעא י״ט א:י״ב

12 הניחא למ"ד כו' - פלוגתא בפ"ק דגיטין דף יב::

13 זכות הוא לעבד - טובה היא אצלו שמתירו בקהל וכיון דזכות הוא איכא לתרוצי דמשעה שנכתב זוכה בשחרור דלכי מטא שטר גט לידיה נעשה בן חורין למפרע משעת חתימה:

14 חוב הוא לעבד - חובתו הוא שיוצא מתחת רבו כלומר הפסד הוא לו שאם עבד כהן הוא פוסלו מן התרומה ואם של ישראל אוסרו בשפחה כנענית דזילא ליה ושכיחא ליה ופריצא ליה:

15 מאי איכא למימר - דהשתא ליכא למימר עדיו בחתומיו חבין לו דאין חבין לאדם שלא בפניו:

« רש"י על בבא מציעא י״ט ע״א:ט׳ רש"י על בבא מציעא י״ט ע״א:י״ד »