רש"י על בבא מציעא ט״ז ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״ב:י״ב רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״ב:י״ד »

13 דְּמִדִּינָא אַרְעָא לָא בָּעֲיָא לְמֶיהְדַּר, וּמִשּׁוּם ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה׳״ הוּא דַּאֲמוּר רַבָּנַן תֶּהְדַּר. הִלְכָּךְ מֵרֵישָׁא הוּא דְּקָא זָבֵין, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִכְתַּב שְׁטַר זְבִינֵי.

פירוש רש"י על בבא מציעא ט״ז ב:י״ג

13 דמדינא ארעא לא בעי למיהדר - טעם נותן לדבריו שראוי לכתוב שטר מכירה עליה שקנויה לו לחלוטין ומדינא לא בעי למיהדר בפדיון אם לא מדעתו:

14 מרישא דקא זבין - כלומר אין זה פדיון אלא תחילת קניין כאילו שלו היתה לפיכך הכותב שטר מכירה עליה אינו טועה והיה לו לזה לתבוע שטר מכירה הואיל ודחהו מלהחזיר לו שטר של ב"ד:

« רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״ב:י״ב רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״ב:י״ד »