רש"י על בבא מציעא ט״ז א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״א:ד׳ »

3 אֶלָּא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּמִית גַּזְלָן. מַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ לְאִינִישׁ דְּלָא לִקְרְיוּהּו ״גַּזְלָן״, הָא מִית לֵיהּ. לְמַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ, הָכִי נָמֵי אַף עַל גַּב דְּמִית – נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵמָנוּתֵיהּ!

פירוש רש"י על בבא מציעא ט״ז א:ג׳

3 דמית גזלן - לאחר שלקחה והבנים באים להוציא מיד הלוקח:

4 הא מית ליה - ולא נתכוון להעמיד ממכרו אלא בימי חייו שלא יחרפוהו:

5 אע"ג דמית ניחא ליה - מעיקרא:

6 דליקו בהימנותיה - אפילו לאחר מיתה:

« רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״א:א׳ רש"י על בבא מציעא ט״ז ע״א:ד׳ »