בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא מציעא ט״ו א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:י״ג רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:י״ז »
מקור בבא מציעא ט״ו א:ט״ז
16 גּוּפָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח. אָמַר רָבָא: תֵּדַע, שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ מוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ: ״אֲנָא אֵיקוּם וַאֲשַׁפֵּי וַאֲדַכֵּי וַאֲמָרֵיק זְבִינֵי אִילֵּין, אִינּוּן וְעַמְלֵיהוֹן וּשְׁבָחֵיהוֹן, וְאֵיקוּם קֳדָמָךְ, וּצְבִי זָבֹינָא דְּנַן וְקַבֵּיל עֲלוֹהִי״.
פירוש רש"י על בבא מציעא ט״ו א:ט״ז
16 תדע - דגובה ולא מצי לוקח למימר אנא אשבחי:
17 שכך כותב לו מוכר ללוקח - באחריות שטר המכר:
18 ואשפי - אשקיט ודומה לו על הר נשפה דמתרגם על טורא שליוא ישעיהו י״ג:ב׳:
19 ואדכי - אטהר מכל ערעור:
20 אינון ועמליהון ושבחיהון - וכיון דעל מוכר הדר גבי שבחא בעל חוב מלוקח וחוזר הלוקח על המוכר:
« רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:י״ג רש"י על בבא מציעא ט״ו ע״א:י״ז »