רש"י על בבא מציעא י״א א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא י״א א:י׳
10 דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד בָּעִיר וְאוֹמֵר, ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁעוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לִי בַּשָּׂדֶה פּוֹעֲלִים שְׁכֵחוּהוּ – לֹא יְהֵא שִׁכְחָה״, יָכוֹל לֹא יְהֵא שִׁכְחָה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה״, ״בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ״ – וְלֹא בָּעִיר.
פירוש רש"י על בבא מציעא י״א א:י׳
10 עומר שיש לי בשדה - שהנחתיו שם מדעתי וסמכתי על הפועלים שיביאוהו ופועלים שכחוהו:
11 לא יהא שכחה - אם חזר ושכחו:
12 בשדה ושכחת - אם שכחתו בבואך מן השדה הוי שכחה ולא ששכחתו משנכנסת לעיר: