רש"י על בבא מציעא ק״י ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ק״י ע״ב:ז׳ רש"י על בבא מציעא ק״י ע״ב:י״ב »

9 וְכִי לָא מַסֵּיק שִׁיעוּר אַרְעָא וּשְׁבָחָא, דְּיָהֵיב לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ וּמְסַלֵּק לֵיהּ, הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ לָא מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, וְנֵימָא לֵיהּ: אִי הֲווֹ לִי זוּזֵי – הֲוָה מְסַלֵּיקְנָא לָךְ מִכּוּלַּאּ אַרְעָא, הַשְׁתָּא דְּלֵית לִי זוּזֵי – הַב לִי גְּרִיוָא דְּאַרְעָא בְּאַרְעַאי שִׁיעוּר שְׁבָחַאי!

פירוש רש"י על בבא מציעא ק״י ב:ט׳

9 הניחא למ"ד - פלוגתא במסכת כתובות בהכותב:

10 אי אית ליה זוזי ללוקח - שיעור דמי החוב:

11 שפיר - איכא למימר דארעא מעיקרא דידיה הואי והוא דנחת לה שלא ברשות שקל שבחא בזוזי ולא בארעא הואיל והוה מסיק ביה שיעור ארעא כוליה:

« רש"י על בבא מציעא ק״י ע״ב:ז׳ רש"י על בבא מציעא ק״י ע״ב:י״ב »