רש"י על בבא מציעא ק״ט א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״ג »

12 רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי קַבֵּיל אַרְעָא וְאַהְדַּר לֵיהּ מְשׁוּנִּיתָא, קְדַחוּ בֵּיהּ זַרְדָּתָא. כִּי קָא מִיסְתַּלַּק אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי שְׁבָחַאי. אָמַר רַב פַּפֵּי: מִשּׁוּם דְּאָתֵיתוּ מִמּוּלָאֵי אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָיתָא?! אֲפִילּוּ רַב פָּפָּא לָא אֲמַר אֶלָּא דְּאִית לֵיהּ פְּסֵידָא, הָכָא מַאי פְּסֵידָא אִית לָךְ.

פירוש רש"י על בבא מציעא ק״ט א:י״ב

12 אהדר ליה משוניתא - הגביהו סביב גבוליה כעין שן הר:

13 קדחי ביה זרדתא - בההיא משוניתא צמחו בה אילנות של עוזרדין קורמיי"ר בלעז:

14 ממולאי - מבית עלי שהיה ממשפחה רעועה:

15 אמריתו מילי מולייתא - דברים גבנונים לשון מוליא במוליא במו"ק דף י: גבשושית:

16 אפילו רב פפא - דבעי שכר שבחא דתאלי:

17 דאית ליה פסידא - שצמחו במקום הראוי לזריעה:

18 הכא מאי פסידא איכא - במשוניתא אין דרך לזרוע:

« רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ק״ט ע״א:י״ג »