רש"י על בבא קמא ע״ט ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ע״ט ע״א:י׳ רש"י על בבא קמא ע״ט ע״ב:ב׳ »

1 בבא קמא פתח ↗

שְׂכִירוּת דְּמִטַּלְטְלִין, מִטַּלְטְלִי בְּנֵי שְׁטָרָא נִינְהוּ?! אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׂכִירוּת דְּקַרְקַע.

2 שואל ומשיב מהדורא תנינא פתח ↗

והנה בשנת תרי"ז ערב י"ט האחרונים של פסח הגיעני סמוך לערב ליל התקדש החג השביעי תשובה מהרב מו"ה יעקב שלמה נ"י אבד"ק פרעמישלאן בבעה"ב אחד שאינו יכול לחתום שמו והלך למקרי דרדקי וכתב לו שטר מכירה על חמצו ע"פ הנוסח בסידורים שכתוב חת"י תעיד עלי כמאה עדים והמקרי דרדקי חתם אותו על שם המוכר בלי עדים ונודע למעלתו בפסח וצווח ככרוכיא שאין לו דין שטר שהרי אין זה חתימת ידי המוכר ואין עליו עדים עוד הראה להמקרי דרדקי שלא טוב עשה במ"ש שהשכיר לו הקאמר על חדש ומכר לו החמץ והמק"ח בסי' ת"מ אוסר כל שהוא ביתו אוסר להשכיר החדר ע"ש טעמו ומעלתו צדד לפמ"ש המק"ח דאף שנתבטל השטר מכל מקום כל שהשכיר הבית מועיל מצד השכירות דשכירות סגי בכסף לבד כמבואר בחו"מ סי' קצ"ד ומעלתו האריך לפלפל דהרי הט"ז בחו"מ שם חולק על הש"ע וכתב דל"מ והאריך בזה הרבה. והנה כבר הארכתי לעיל דלדעתי מהני אף שחתם האחר שמו מועיל דהרי זכין לאדם שלא בפניו ומכ"ש כשחתם שמו של המוכר והמוכר מסר השטר להקונה גם מ"ש המק"ח דבשכירות לא מועיל דאחריותו עליו וגם בישועת יעקב כתב כן אני דחיתי הדברים כמ"ש בתשובה ל"ק בורשטין ול"ק זבאריב אמנם מה שכתב דהט"ז דחה דברי הרמ"א הנה לפענ"ד דברי הרמ"א נכונים דמ"ש דדוקא לשיטת הרשב"ם דאין חילוק בין ישראל לגוי רק בזה שבקונה מכותי נסתלק והוה הפקר ולכך בשכירות קונה אבל להרשב"א דהטעם בכותי משום דהוא אנוס א"כ מה נ"מ בין שכירות לקנין ע"ש ואני תמה ע"ז דהרי גם הרשב"ם בדף נ"ד ע"ב ד"ה אסתלק כתב דאף בישראל לא קני וכ"ש בנכרי דסתם נכרי אניס הוא וא"כ גם הוא ס"ל הטעם דאניס הוא וא"כ מדוע שכירות יהיה מועיל וא"כ גם הרשב"א י"ל דמודה בשכירות ותדע שהרי ע"כ צ"ל שאין הטעם משום אנוס לבד דא"כ יקשה להיפך דמ"ט לא יקנה העכו"ם מישראל בכסף לחוד וע"כ כיון דאין ישראל קונה מעכו"ם בכסף לבד ה"ה העכו"ם מישראל דלא עדיף עכו"ם בקנייתו מישראל וא"כ ע"כ דבשכירות קונה הישראל מעכו"ם וה"ה להיפך ועיין ט"ז סי' קל"ב ביו"ד ס"ק ח' ובחידושי הגרשוני ובשו"ת אא"ז בעל שער אפרים סי' ע' שחלקו ע"ז דאין חילוק בין קנין ישראל מעכו"ם לבין עכו"ם מישראל יעו"ש. ולפע"ד יש להוסיף עוד דהנה שכירות אין לו דין מכר רק לענין תשמיש והנאה של השכירות ולא לגוף הדבר כמ"ש הש"ך חו"מ סי' שי"ג בשם הנימוק"י והריב"ש ולפ"ז ל"ש שטר דכל הטעם דצריך שטר היא משום דלא סמכה דעתו עד שיכתוב שטר וכיון דמטלטלי לאו בני שטרא נינהו א"כ כיון שגוף הדבר ל"מ שכירות ממכר רק להתשמיש בלבד וזה הוי כמטלטלי דאין כותבין שטר כמ"ש רש"י בב"ק דף ע"ט ולכך קונה בכסף לבד באופן דלענין דינא מועיל השטר והשכירות כמ"ש:

2 בבא קמא פתח ↗

2 קידושין פתח ↗

מַתְנִי׳ נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת – נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה,

1 שכירות דמטלטלי - שהשכיר לו כליו:

2 בני שטרא נינהו - בתמיה הא לא מקנו מטלטלין אלא במשיכה כדאמרינן בקדושין דף כו. ונהי נמי דמקנו בכספא לענין קבולי מי שפרע מיהו בשטר לא מיקנו מידי דדברים בעלמא נינהו כדאמרינן בהזהב ב"מ דף מט. דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה:

1 קידושין פתח ↗

2 שו"ת מהרש"ם חלק ג פתח ↗

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן שקנה סחורה משמעון בלא כסף אלא שנתן לו שלוסצעטיל ונכתב בו שמחויב ליתן לו מעות ביום המוגבל ואם לא יהי' בביתו צוהו ליתן ליד אשתו ושאר המעות כשיקבל הסחורה והקונה שלח המעות ליום המדובר ע"י שלוחו ובא לשם ביום הנ"ל לעת ערב ולא הי' לא הוא ולא אשתו בביתם וחזר השליח לביתו שהי' דר סמוך למקום המוכר ולמחרתו בבוקר נתן השליח המעות לאשת המוכר ואחר שבא המוכר לביתו רצה לבטל המקח יען שלא נתן המעות בזמן המדובר עכת"ד השאלה וכתה"ר נסתפק אם השלוסצעטיל לבדו מועיל כקנין סטימותא – ולענ"ד הדבר פשוט דכיון דמדינא אין שטר מועיל במטלטלין אפי' למש"פ כמ"ש רש"י בב"ק ע"ט רע"ב ומ"ש רש"י שם דגם משום מחוסרי אמנה ליכא בזה צ"ע דאנן קיי"ל דדברים י"ב משום מחו"א ועי' רש"י ב"מ פ"ג ע"א והגהת הב"ח שם ועי' מש"ל חלק ו' סי' רע"ט והרי בכל מנהג שהוא נגד הדין צריך שיהא מנהג ברור וגלוי וידוע לכל א"כ בשלוסצעטיל לבד מכ"פ אינו מנהג ברור ועי' בשו"ת ד"ח ח"ב ח"מ סי' כ"ו, ג"כ דכל זמן שאינו מבורר יש לחוש בלא נתייסד המנהג ע"פ חכמים שמא אינו ברור ולא בהסכמת הסוחרים ע"ש.

2 בבא מציעא פתח ↗

דְּאִיתְּמַר: דְּבָרִים, רַב אָמַר: אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה.

2 ערוך השולחן פתח ↗

דין קניית בהמה גסה ודקה ובו ט' סעיפים:הבעלי חיים והמטלטלין נקנין בששה קניינים בהגבהה ובמשיכה ובמסירה ובק"ס ובקניין חצר וד' אמות ובאגב קרקע אבל בכסף ובשטר ובחזקה אינם נקנים והטעם דכסף תקנו חז"ל שלא יהיה קניין בהם מהטעם שיתבאר בסימן קצ"ח ושטר משום דלא עבדי אינשי שטרא למטלטלי ב"ק ע"ט: וכדברים בעלמא הן רש"י שם וחזקה לא שייך דהגבהה ומשיכה ומסירה היא חזקתן ודיני ק"ס כבר נתבאר וקניין חצר יתבאר בסי' ר' וקניין אגב בסימן ר"ב ודיני הגבהה ומשיכה ומסירה יתבאר לפנינו ובסימן קצ"ח ואודיתא אינו קניין אלא התחייבות ואינו בגדר קניין רק בשם המושאל:

« רש"י על בבא קמא ע״ט ע״א:י׳ רש"י על בבא קמא ע״ט ע״ב:ב׳ »