רש"י על בבא קמא ד׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא קמא ד׳ א:ב׳
2 וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא – וּמָה שֵׁן, שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – חַיָּיב; קֶרֶן, שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַעֶבֶד וְאָמָה – עֶבֶד וְאָמָה, לָאו אַף עַל גַּב דְּכַוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, אֲפִילּוּ הָכִי פְּטִירִי? הָכִי נָמֵי לָא שְׁנָא.
פירוש רש"י על בבא קמא ד׳ א:ב׳
2 איצטריך - למיכתב קרן:
3 אפ"ה פטורין - כדאמרינן בפ' החובל לקמן בבא קמא דף פז. העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והן שחבלו באחרים פטורין: