רש"י על בבא קמא ג׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ג׳ ע״ב:ד׳ רש"י על בבא קמא ג׳ ע״ב:ו׳ »

5 אֶלָּא אַכִּיחוֹ וְנִיעוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּאָזְלִי קָמַזְּקִי – כֹּחוֹ הָוֵה! אִי בָּתַר דְּנָיַיח – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְמַבְעֶה כְּמַבְעֶה. וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא, אַתּוֹלָדָה דְאֵשׁ.

פירוש רש"י על בבא קמא ג׳ ב:ה׳

5 אלא - תולדה דאדם היינו כיחו וניעו. כיחו רוק הפה ניעו ליחת החוטם רוק היוצא מתוך גופיה אגב כח:

6 אי בהדי דאזלי מזקי - שנפל על השיראים וטנפוה או לתוך המשקין ונמאסו:

7 כחו הוא - והיינו אדם גופו וחייב:

8 אי בתר דנייח - אחר נוח הרוק לארץ הזיקו שהוחלק אדם בהם:

9 בין לרב בין לשמואל היינו בור - דהא ודאי תקלה דאפקרה היא:

« רש"י על בבא קמא ג׳ ע״ב:ד׳ רש"י על בבא קמא ג׳ ע״ב:ו׳ »