רש"י על בבא קמא ט״ו ב:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ט״ו ע״ב:כ׳ רש"י על בבא קמא ט״ו ע״ב:כ״ב »

21 הַשֵּׁן – מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ; הָרֶגֶל – מוּעֶדֶת לִשְׁבּוֹר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ; וְשׁוֹר הַמּוּעָד; וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק; וְהָאָדָם.

פירוש רש"י על בבא קמא ט״ו ב:כ״א

21 ושור המועד - ג' פעמים ליגח או לגוף או לרבוץ או לבעוט או לשוך הרי הן חמשה מועדין לשלם נזק שלם ולגבי מועד חשיב להו חד דע"י העדאה דעדים אתי בהו חיוב נ"ש הלכך חדא מילתא הוא:

22 ושור המזיק ברשות הניזק - ואפי' קרן תמה הוי כמועד לשלם נזק שלם:

23 והאדם - הרי חמשה ובבעלי חיים קמיירי להכי לא חשיב בור ואש ולקמן פריך אמאי לא חשיב הארי והדוב כו':

« רש"י על בבא קמא ט״ו ע״ב:כ׳ רש"י על בבא קמא ט״ו ע״ב:כ״ב »