רש"י על בבא קמא י״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא י״ב ע״א:ג׳ רש"י על בבא קמא י״ב ע״א:ו׳ »

4 אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא – דְּתָנֵי אֲבִימִי: פְּרוֹזְבּוּל חָל עַל הַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ חָל עַל הָעֲבָדִים. מִטַּלְטְלִין נִקְנִין עִם הַקַּרְקַע, וְאֵינָן נִקְנִין עִם הָעֲבָדִים.

פירוש רש"י על בבא קמא י״ב א:ד׳

4 פרוזבול - מפרש בגיטין דף לו. שתיקן הלל הזקן פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית המלוה:

5 חל על הקרקע - דכיון דלא מחוסרי גוביינא וזה כתב לו עליהן שכל חוב שיש לו עליו שיגבנו כל זמן שירצה קיימי ברשותיה דמלוה:

6 נקנין עם הקרקע - אם מכר לו קרקע ומטלטלין והחזיק בקרקע קנה מטלטלין אע"פ שלא משך:

7 ואין נקנין עם העבדים - שאם החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין ויכול מוכר לחזור במטלטלין אלמא עבדא כמטלטלי:

« רש"י על בבא קמא י״ב ע״א:ג׳ רש"י על בבא קמא י״ב ע״א:ו׳ »