רשב"ם על פסחים קט״ו א

1 ולבסוף אכיל - בלא ברכה משום דבעי' תרי טבולי:

2 מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן - וטעמא מפרש בשילהי פירקין דף קכ.:

3 ומבטל לה - לטעם מצה דאורייתא:

4 אפילו למ"ד כו' - דכיון דכי הדדי נינהו כולהו קיום מצות נינהו ולא מבטלי אהדדי:

5 כורכן בבת אחת - מצה פסח מצה ומרור כורכן בכרך אחד כמו כורכו בגמי עירובין דף קג::

6 יאכלוהו - כל אחד בפני עצמו מדלא כתיב יאכלו אותו ואנא ידענא דאפסח קאי דכתיב לעיל ואכלו את הבשר

7 מתקיף לה רב אשי כו' - ומיהו חולקין עליו חביריו כרבי יוחנן אבל מהכא לא שמעינן:

8 והשתא דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן - דהא רבנן דברייתא מודו להלל דכריכה נמי שפיר דמי אבל ר' יוחנן קאמר דפליגי עליה דרבנן לגמרי לית להו כריכה כלל:

9 מברך - אמצה לחודא כו

10 זכר למקדש כהלל - כמו שהיה עושה הלל בזמן שבית המקדש קיים שהיו אוכלים פסחים:

11 כל שטיבולו במשקין - כגון ירק בכותח או בחומץ צריך נטילת ידים משום משקה שהידים שניות וכל הפוסל את התרומה מטמא משקים להיות תחלה: