רשב"ם על פסחים ק״י ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים ק״י ב:ו׳
6 יוֹמָא חַד אִשְׁתִּי טוּבָא, וְלָא הֲוָה יָדַע כַּמָּה שָׁתֵי. עַד שִׁיתְּסַר הֲוָה צְיִיל וְאִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא הֲוָה צְיִיל וְלָא אִיזְדְּהַר בְּנַפְשֵׁיהּ, אַפֵּיקְתֵּיהּ בְּזוּגָא. כִּי הֲוָה אָזֵיל, גָּס בֵּיהּ הָהוּא טַיָּיעָא, אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא קְטִילָא הוּא דְּאָזֵיל הָכָא. אָזֵיל חַבְּקֵיהּ לְדִיקְלָא, צְוַוח דִּיקְלָא וּפְקַע הוּא.
פירוש רשב"ם על פסחים ק״י ב:ו׳
6 גס ביה - פגע בו ל"א הבין בו שהיה מסוכן:
7 אזל חבקיה לדקלא - מתוך חולי ודאגה נסמך עליו: ה"ג צווח דיקלא ופקע בו והדקל יבש מכח הכשפים: