רשב"ם על פסחים ק״ח א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים ק״ז ע״ב:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״ח ע״א:ב׳ »

1 פסחים פתח ↗

בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רָצָה לִשְׁתּוֹת — יִשְׁתֶּה, בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי — לֹא יִשְׁתֶּה. וְאִי אָמְרַתְּ מִסְעָד סָעֵיד, אַמַּאי יִשְׁתֶּה? הָא קָא אָכֵיל לְמַצָּה אֲכִילָה גַּסָּה. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מִגְרָר גָּרֵיר.

2 קרבן נתנאל על פסחים פתח ↗

אם ישתה יותר הוי כמוסיף על הכוסות. כ"כ המרדכי בשם קונטרס הטעם דבין שלישי ורביעי לא ישתה משום דהוי כמוסיף על הכוסות. וכ"כ רשב"ם דף ק"ח. אבל על רבינו קשה דהא לקמן סי' ל"ב כתב הטעם כדי שלא ישתכר כדאיתא בירושלמי וי"ל דאי משום מוסיף על הכוסות אינו שייך כי אם כששתה בהסיבה. אבל משום טעם שכרות אסור לו לשתות אפי' בלא הסיבה. ואם תקשה לך אמאי לא נתן רבינו טעם דכוס שלישי או רביעי אם ישתה יותר חיישינן שמא ישתכר כמו שכתב רבינו לקמן י"ל כיון דשתה בלא הסיבה לא חיישינן לשמא ישתכר כמו דלא חיישינן אם שהוא משתכר בכוס שלישי או רביעי. כיון דתקינו להו רבנן. ה"נ אם לא קיים תקנת חכמים ושתה בלא הסיבה היה רשאי לשתות עוד אותו כוס בהסיבה מש"ה מסתפק רבינו שמטעם מוסיף על הכוסות יהיה אסור לו לשתות עוד בהסיבה. ועם דברי אלו מיושב מה שהניח ט"ז בצ"ע על רמ"א בסי' תע"ב ס"ק ה' ע"ש:

1 בין הכוסות הללו - בין הראשון לשני בין השני לשלישי ומשום דחמרא מגרר גריר ליה הוא כדמפרש ואזיל:

2 בין שלישי לרביעי לא ישתה - שלישי דברכת המזון דכיון דלא חיישינן עוד לגרירי ליבא לא שרינן ליה דנראה כמוסיף על ארבעה כוסות ובגמרת ירושלמי נמצא למה כדי שלא ישתכר דתו לא חזי למיגמר הלילא ופריך התם הלא כבר משוכר הוא שהרי שתה הרבה בסעודתו ומשני יין שבתוך המזון לא משכר שלאחר המזון משכר:

« רשב"ם על פסחים ק״ז ע״ב:ו׳ רשב"ם על פסחים ק״ח ע״א:ב׳ »