רשב"ם על פסחים ק״ז א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על פסחים ק״ז ע״א:י׳ רשב"ם על פסחים ק״ז ע״א:י״ב »

11 מַטְעֶימֶת יַיִן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: מְלֹא לוּגְמָא. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, וְכֵן תָּנֵי רַב גִּידֵּל דְּמִן נָרֶשׁ: הַמְקַדֵּשׁ וְטָעַם מְלֹא לוּגְמָא — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא.

פירוש רשב"ם על פסחים ק״ז א:י״א

11 מטעמת יין כל שהוא - אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעום אותה טעימה די בכל שהוא:

12 וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא - והכי הילכתא והוא שלא טעם אחד מכל המסובין אבל טעם אחד מהם יצאו כולן ידי חובתן ואע"פ שלא טעמו:

« רשב"ם על פסחים ק״ז ע״א:י׳ רשב"ם על פסחים ק״ז ע״א:י״ב »