רשב"ם על במדבר ט״ז

1 ויקח קרח - כמו: ויקח אברם את שרה אשתו ואת לוט - אף כאן - ויקח קרח.

2 ודתן ואבירם - אנשים הרבה, עד שקמו עמהם לפני משה חמשים ומאתים.

3 קראי מועד - קרואי העדה, קוראים ושולחים בשבילם ליום המועד הקבוע למשפט בין איש לאיש.

4 ויפול על פניו - לתפלה, ושם נאמר לו מה שאמר לקרח.

5 לכן אתה וכל עדתך - הם אותם - הנועדים על ה'.

6 ויאמרו לא נעלה - אליך למשפט. לשון עליה, רגיל לומר אצל הליכה אל השופטים: ועלתה יבמתו השערה. ויעלו אליה בני ישראל למשפט. ובעז עלה השער.

7 גם השתרר - גמים שבתורה הפוכין כי גם תשתרר עלינו גם השתרר. וכן: וברכתם גם אותי. גם תברכו אותו. וכן ויאהב גם את רחל. וגם אהב את רחל. גם אותך הרגתי. גם הרגתי אותך.

8 העיני האנשים ההם תנקר - כסבור אתה שאלו האנשים אשר מתרעמים עליך אין להם עינים לראות המכשול הזה, שמארץ מצרים ארץ טובה העליתנו למות במדבר, כי לא השלמת תנאי שלך להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש, אבל באלו ארבעים שנה ימותו במדבר.

9 לא נעלה - לפיכך לא נעלה אליך. כלל ופרט וחזר וכלל לא נעלה אמר תחלה ואחר כך פירש למה וחזר וכלל לפיכך - לא נעלה.

10 אל תפן - מן פנה. כמו: ותרב משאת בנימין, מן רבה. אל תֵּפֶן - אל תִּפְנֶה. אל תֶּפֶן - אל תַּפְנֶה.

11 לא חמור אחד מהם נשאתי - אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתוררים על העם. ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה?! ואם היה נקוד לא חמור אַחַד מהם בפת"ח פתרונו היה חמור של אחד מהם כמו: אַחַד העם, וכמו: את אַחַד מהם.

12 אלהי הרוחות - אתה מכיר רוחות ולבות שאר העם שלא פשעו.

13 וילך אל דתן ואבירם - אולי יחזרו בתשובה.

14 כי לא מלבי - שחינכתם בקטורת כשאמרתי: אתה ואהרן איש מחתתו.

15 לא ה' שלחני - אלא עשיתים מדעתי, שצויתים להקטיר קטורת.

16 ואם בריאה - חדשה, יברא ה' - בארץ, כדכתיב: כי ברא ה' חדשה בארץ, שאינה כמיתת נדב ואביהוא.

17 נסו לקולם - כשצעקו בשעת נפילה, כדכתיב: לקול נפלך רעשה ארץ.