רשב"ם על דברים ט׳:ד׳

מהדורה: רשב"ם על דברים - דעת

מקור דברים ט׳:ד׳
4 אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃
פירוש רשב"ם על דברים ט׳:ד׳
4 אל תאמר בלבבך - כשיהדוף - ה' אלהיך אותם מלפניך - שני דברים גרמו לי לנחול הארץ הזאת אלו האומות נתחייבו ברשעם להתגרש מן הארץ, ומה שאני זוכה בה יותר מאומה אחרת.
5 בצדקתי הביאני ה' - יותר משאר אומות הואיל, כי - ברשעת הגוים - האלה ה' - מורישם.