רשב"ם על דברים כ״א

1 ונגשו הכהנים בני לוי - וענו ואמרו כפר לעמך ישראל.

1 תבער הדם - אם נמצא הרוצח אחרי כן יהרג.

2 כי תעשה - מה שישר בעיני ה'.

1 והסירה את שמלת שביה - כדי לנוולה.

1 לא תתעמר - סחורת אדם המכור נופל בו לשון זה. וכן לפנינו והתעמר בו ומכרו.

2 אשר עניתה - ביאת נשואין לפי הפשט.

1 כי את הבכור - אלא - כי הוא ראשית אונו - כי הוא ראוי ראשית לירש ממנו. כמו: מצאתי און לי. וידיו תשבנה אונו.

1 מורה - מקנטר. מלשון מרה מריתי.

2 זולל וסובא - כדכתיב: אל תהי בסבאי יין בזוללי בשר למו.

1 כי קללת אלהים תלוי - כשרואין בני אדם את התלוי רגילין לקלל את הדיינים או קרובים של הרוג או שאר בני אדם, לפי שפעמים על עבירה מועטת הוא נהרג כמו מקושש, והקב"ה אמר: לא תקלל - לפי שרגילין בני אדם לקללם ולכך: לא תלין נבלתו - אלא קבר תקברנו - וגם שלא תטמא את אדמתך -שאם לא היה נקבר, יטמאו בו נוגע או מאהיל.