רשב"ם על דברים כ״ח

1 טנאך - שיהא מלא פירות.

2 ומשארתך - הוא כלי שנותנין בו את הבצק.

1 באסמיך - באוצרותיך. שיהיו מלאים דגן תירוש ויצהר כדכתיב: וימלאו אסמיך שבע.

1 נקרא עליך - שימלא משאלותיך. בהראותו כי אַתֶּם עִמּוֹ.

1 המהומה - ע"י קולות וברד. כמו: וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהמם.

2 המגערת - הנני גוער לכם את הזרע וארותי את ברכותיכם.

1 בשחפת וגו' - מיני חלאים הם.

2 קדחת ודלקת וחרחר - מיני חמימות הם.

1 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת - שלא ירד מטר מן השמים. אלא -

2 יתן מטר ארצך אבק ועפר - הרוח במקום שרגיל להמטיר מטר ימטיר לך מן השמים אבק ועפר, כלומר: מגבהי ההרים שהן יבשים מאין מטר, ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם. ומתוך כך - יתנך ה' נגף - שלא תוכל לראות ותברוח מפני אויביך.

1 מטר ארצך - לשון ירידה כמו: המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש. ימטר על רשעים פחים אש וגפרית.

1 ואין מחריד - אין מבריח העופות מעל הנבלות, כי אין קוברין.

1 ולשנינה - לדבור כמו: ושננתם.

1 ישל - כמו: ונשל גוים. וכן: ימל קצירו מן ונמלתם. וכן אחריתו כנחש ישך, מן נשך הנחש. ל' יפעל.

1 לאות - שהמקלל יקלל לשונאו להיות כמוהו, גם י"ל שלא עבדתם להקדוש ברוך הוא.

1 תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה - הגדולים מתת להם מכל מה שתאכל.

2 וגם בשליתה משליתה ובבניה אשר תלד - בסתר, שלא יוודע לפי שתאכלם בחסר כל. גם מאלה - תרע עינה כאיש חיקה ובבנה ובבתה - מתת להם.

1 ובשליתה - שליא ממש כמו שמצינו בתלמוד, לפי הפשט.

1 ונאמנים - ארוכים ומקוימים, כמו: לדור ודור אמונתך, ותקעתיו יתד במקום נאמן.

1 לב רגז - דחיל.

1 מי יתן ערב - לפי הפשט: ערב העתיד לבא, שכן דרך החולים.

1 בחורב - תוכחות שבפרשת אם בחקותי שכתוב בסופן: ביד משה בהר סיני, הוא הר חורב.