רשב״א על נדרים מ״ג א

מהדורה: מהדורת גרליץ, בהוצאת אורייתא

« רשב״א על נדרים מ״ב ע״ב רשב״א על נדרים מ״ג ע״ב »

1 תוספות על נדרים פתח ↗

אמר אביי גזירה לשאול משום להשאיל למודר וכן כלהו לא ילוה הימנו גזירה שמא ילוה לו אבל - לא יקח אסור מן הדין אטו ליקח בפחות כדמפרש בזבינא מציעא ושמא יש לפרש דלא יקח בפחות קאמר דהשתא נפסד המוכר אלא משום גזירה דגזרינן אטו יקח המודר בפחות דקמתהני ליה וקשה דהא תנן לקמן נדרים מז: האומר הריני עליך המודר אסור וכן סוף פ' ארבע נדרים שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר דמודר מותר ליהנות ולא מדיר ולא גזרינן דלא יהנה פן יהנה ממנו הוא ומ"ש דגזרינן לשאול אטו להשאיל ונראה להר"מ דרגילות הוא כשאדם משאיל לחבירו שחבירו משאיל לו יותר משאר דברים:

1 אביי אמר גזרה לישראל אטו להשאיל וכן כלהו גזירה. והקשו בתוספות כאן ד"ה אמר אביי והא תנן לקמן נדרים מב, ב האומר הריני עליך חרם המודר אסור, ולעיל נמי בפרק ארבעה נדרים, נדרים לא, א, שאני נהנה לישראל לוקח ביותר, כו' אלמא לא גזרינן, וצריך עיון.

« רשב״א על נדרים מ״ב ע״ב רשב״א על נדרים מ״ג ע״ב »