רשב״א על קידושין ס״ט ב

מהדורה: מהדורת גרליץ, בהוצאת אורייתא

« רשב״א על קידושין ס״ח ע״ב רשב״א על קידושין ע״ב ע״ב »

1 קידושין פתח ↗

חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרֵי. חֲלָלֵי מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה חֲזָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים״.

1 עד עמוד הכהן לאורים ותומים. ירושלמי ה"א וכי אורים ותומים היו בבית שני, אלא כאדם שהוא אומר עד שיחיו מתים.

« רשב״א על קידושין ס״ח ע״ב רשב״א על קידושין ע״ב ע״ב »