רש"ש על עבודה זרה ל״ד ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור עבודה זרה ל״ד ב
1 אֲבַטָּא דְּטַיָּיעֵי, בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שְׁרֵי. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הָנֵי פּוּרְצָנֵי דַּאֲרַמָּאֵי, בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שָׁרֵי. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: הָנֵי גּוּלְפֵי שְׁחִימֵי וְאוּכָּמֵי, בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שְׁרֵי.
2 וְהַמּוּרְיָיס. תָּנוּ רַבָּנַן: מוּרְיָיס אוּמָּן — מוּתָּר. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַף חִילָק אוּמָּן — מוּתָּר.
3 תָּנֵי אֲבִימִי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: מוּרְיָיס אוּמָּן מוּתָּר. הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי מוּתָּר, שְׁלִישִׁי אָסוּר. מַאי טַעְמָא? פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי דִּנְפִישׁ שׁוּמְנַיְיהוּ — לָא צְרִיךְ לְמִירְמֵי בְּהוּ חַמְרָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ רָמוּ בְּהוּ חַמְרָא.
4 הָהוּא אַרְבָּא דְּמוּרְיְיסָא דַּאֲתַי לִנְמֵילָא דְּעַכּוֹ, אוֹתֵיב רַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ נָטוֹרֵי בַּהֲדַהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: עַד הָאִידָּנָא מַאן נַטְרַהּ? אֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא לְמַאן לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? אִי מִשּׁוּם דִּמְעָרְבִי בֵּיהּ חַמְרָא — קִיסְתָּא דְּמוּרְיָיס בְּלוּמָא, קִיסְתָּא דְּחַמְרָא בְּאַרְבְּעָה לוּמֵי.
5 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: דִּלְמָא אַיְּידֵי דְּצוֹר אֲתוֹ דְּשָׁוֵי חַמְרָא? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם עִיקּוּלֵי וּפָשׁוֹרֵי אִיכָּא.
6 וּגְבִינַת בֵּית אוּנְיָיקֵי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינַת אוּנְיָיקֵי? מִפְּנֵי שֶׁרוֹב עֲגָלִים שֶׁל אוֹתָהּ עִיר נִשְׁחָטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה. מַאי אִירְיָא רוֹב עֲגָלִים? אֲפִילּוּ מִיעוּט נָמֵי, דְּהָא רַבִּי מֵאִיר חָיֵישׁ לְמִיעוּטָא!
7 אִי אָמְרַתְּ רוֹב — אִיכָּא מִיעוּט.
8 אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִיעוּט, כֵּיוָן דְּאִיכָּא רוֹב עֲגָלִים דְּאֵין נִשְׁחָטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִיכָּא נָמֵי שְׁאָר בְּהֵמוֹת דְּאֵין נִשְׁחָטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה — הָוֵה לֵיהּ מִיעוּטָא דְּמִיעוּטָא, וּמִיעוּטָא דְּמִיעוּטָא לָא חָיֵישׁ רַבִּי מֵאִיר.
9 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אֶלְיָקִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כִּי נִשְׁחָטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה מַאי הָוֵי? וְהָא אַתְּ הוּא דְּשָׁרֵי!
10 דְּאִתְּמַר: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה, קָסָבַר מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים.
11 וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת!
12 אֲמַר לֵיהּ: תִּרְמִינָךְ שַׁעְתָּךְ, בְּאוֹמֵר: בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבְדָהּ.
13 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רַב אַחָדְבוּי אָמַר רַב: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֶרֶשׁ שׁוֹר הַנִּסְקָל — מְקוּדֶּשֶׁת, בְּפֶרֶשׁ עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא.
14 אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: גַּבֵּי עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה נִיחָא לֵיהּ בְּנִפְחֵיהּ, אֲבָל גַּבֵּי שׁוֹר הַנִּסְקָל לָא נִיחָא לֵיהּ בְּנִפְחֵיהּ.
15 אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: כְּתִיב הָכָא: ״לָא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה״, וּכְתִיב הָתָם: ״סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״, בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הָא פִּרְשׁוֹ מוּתֶּרֶת.
16 אָמַר רָבָא: תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי, מִדְּקָאָמַר לֵיהּ: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין בְּקֵיבַת נְבֵילָה, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ: וַהֲלֹא קֵיבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵילָה.
פירוש רש"ש על עבודה זרה ל״ד ב
1 תד"ה אכטא. ושורין אותן בחלב ומזלפין יין עליהם. כצ"ל:
2 בא"ד ור"ח גריס אבטח. כצ"ל:
3 בא"ד וא"נ כי לא מצינו שום כלי. עי' מהרש"א והנה מצינו לעיל כלי נתר אין לו טהרה עולמית. ופי' הרא"ש והר"ן בשם הרמב"ן דהיינו ע"י עירוי אבל יב"ח מהני:
4 תד"ה אי אמרת בסופו. ואפי' לר"י כו' דהתם כו' אבל כאן כו'. אולי יכוונו דהכא אותו מיעוט הנשחטים לעבודת כוכבים ע"כ יצא מחזקתו. אבל התם אפי' אותו מיעוט דיולדת זכרים אינו ברור דמוציא מחזקת היתר לשוק דאולי אין לה כלה העומדת להזקק ליבום: