רש"ש על עבודה זרה י״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על עבודה זרה י׳ ×¢×´×‘ רש"ש על עבודה זרה י״א ×¢×´×‘ »

1 מגילה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה — אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים — יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִי הוּא זֶה שֶׁגִּילָּה סְתָרַיי לִבְנֵי אָדָם?

2 רש"י פתח ↗

עוקרין - בהמה. הגידין לבד שעל פרסותיה עוקר וחותך אפוגרימ"ט בלע"ז:

3 תוספות פתח ↗

עיקור שיש בה טריפה - פ"ה דאסור לגרום טריפות לבהמה טהורה בידים ותימה וכי קדשים הם שיהא אסור לגרום להם טריפות ואי משום בל תשחית הוא אם כן היכי מוכח מהכא דמיירי בבהמה טהורה אפילו בבהמה טמאה נמי שייך איסור בל תשחית ועוד קשיא דבתוספתא משמע דאסור ומותר אאכילה קאי לכך נראה לפרש אסור באכילה והכי תניא בהדיא בתוספתא דשבת פ"ח עוקרין על המלכים ולא מדרכי האמורי עיקור שיש בה טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה עיקור שאין בה טריפה מותר באכילה וא"ת מאי קמ"ל ברישא פשיטא דאסור באכילה ויש לומר דמותר בהנאה אצטריכא ליה שלא לאסור בהנאה מפני כבוד המלך וגם בסיפא אצטריכא לאשמעינן אף היתר אכילה שלא יאסר מפני כבוד המלך:

1 גמרא ומעשה שמת ר"ג הזקן כו'. ברי"ף ורא"ש ליתא מלת הזקן. וכ"נ כי אונקלוס היה תלמיד ר"א ור' יהושע מגילה ג שהיו בימי ר"ג דיבנה בן בנו של ר"ג הזקן. ודלא כב"ח שהגיה בהרא"ש הזקן. וכן בסה"ד העתיק הזקן ולא העיר:

2 רש"י ד"ה עוקרין. הגידין לבד כו'. מלת לבד נראה דשייך לסה"ד הקודם:

3 תד"ה שלא. ולהרחיב במ"ע. כצ"ל בו':

« רש"ש על עבודה זרה י׳ ×¢×´×‘ רש"ש על עבודה זרה י״א ×¢×´×‘ »