ר"ן על נדרים נ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ׳ ב:ו׳
6 וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמִיטָא. מַאי בֵּיצָה טוֹרְמִיטָא? אָמַר שְׁמוּאֵל: עַבְדָּא דְּעָבֵיד לַהּ שָׁוֵי אַלְפָּא דִּינָרֵי, וּמְעַיֵּיל לַהּ אַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא חַמִּימֵי וְאַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא קָרִירֵי עַד דְּמִתְזוּטְרָא כִּי הֵיכִי דְּבָלַע יָתַהּ, וְאִם אִית כֵּיבָא — סָרֵיךְ עֲלַהּ, וְכַד נָפְקָא וְאָתְיָא, יָדַע אָסְיָא מַאי סַמָּא מִתְבְּעֵי לֵיהּ וּבְמַאי מִתַּסִּי.
פירוש ר"ן על נדרים נ׳ ב:ו׳
6 כי היכי דבלע יתה - כשיעור שאדם יכול לבלעה כאחת בלא לעיסה:
7 סריך עלה - הכאב היה נאחז ונסרך בביצה:
8 וכד נפקא ואתיא - כשהיתה יוצאה מן הגוף:
9 ידע אסיא מאי סמא מתבעי ליה - לפי מראה שבה היה מכיר הרופא באיזה סם יתרפא החולי: