רד"ק על מיכה ו׳

1 שמעו. אמר הנביא כנגד ישראל שמעו מה שאמר לי האל ית' ומה שאמר קום ריב את ההרים כמו אל ההרים וכן והראה את הכהן כמו אל הכהן רוצה לומר הראה ריבך אליהם וכן אמר לגבעות שתשמענה קולך וטעם ההרים והגבעות על דרך האזינו השמים ותשמע הארץ שמעו שמים והאזיני ארץ כי היא שמעה את כל דברי ה' והריב הוא עם ישראל שיתוכח עמהם האל יתברך על הטובות שעשה להם והם גמלו לו רעה וי"ת ההרים אבהתא והגבעות אמהתא כלומר שישמעו האבות שהם אברהם יצחק ויעקב והאמהות שרה רבקה רחל ולאה מה שגמלו בניהם לאל ית':

2 שמעו הרים, והאיתנים. הם ההרים או הגבעות שהם החזקים אשר ביסוד העפר והם מוסדי ארץ וי"ת שמעו אבהתא ית דינא דה' ועקריא יסודי ארעא:

3 עמי מה עשיתי לך. מה רעה עשיתי לך:

4 ומה הלאיתיך. הה"א בסגו"ל והאל"ף בציר"י ופי' מה מצוה צויתי לך שתלאה לעשותה:

5 ענה בי. העד בי אם עשיתי:

6 כי העליתיך. אבל עשיתי לך טובות שהעליתיך מארץ מצרים שהיית שם בעבודה קשה:

7 ומבית עבדים. פי' מארץ מצרים כמו אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים ופי' מבית עבדים ממקום שהייתם בו עבדים או פי' שהם היו עבדים ואתם הייתם עבדים לעבדים ומצרים מבני חם היו ונאמר עבד עבדים יהיה לאחיו:

8 ואשלח לפניך. לפני צאתך שלחתי לך בעבודתך מבשרים שבשרו לך בא הגאולה להניח לך מרגזך והמבשרים היו שלשה נביאים משה ואהרן ומרים וי"ת ושלחית קדמך תלתא נְבִיִין וגו':

9 עמי זכר נא, ומה ענה אותו. אחר שהזהרתיו שלא יקלל אתכם:

10 מן השטים ועד הגלגל. וזכר גם כן מן השטים שחטאתם שם והייתם חייבין כליה וכפר להם במקצת החוטאים שהמית במגפה:

11 עד הגלגל. מה עשה לכם האל ית' שהעבירכם את הירדן ביבשה:

12 למען דעת צדקות השם. הכל זכור מפי הקבלה ומפי תורת משה למען שתדע צדקות ה' שעשה עמך ותטיב מעשי: ות"י הלא גבורן אתעבידא לכון ממישר שטין עד בית גלגלא:

13 במה אקדם ה'. אם יאמר אחד מכם באיזו מנחה אקדם את ה' שירצה בה ובמה אכף לו:

14 האקדמנו בעולות ובעגלים. פי' ויהיו העולות עגלים בני שנה טובים ונבחרים:

15 אכף. שרשו כפוף והוא מבנין נפעל:

16 הירצה. זכר הנבחרים במין הבשר לאכול ואמר עוד שמא ירצה ברוב המנחה והוא מה שאמר באלפי אלים ברבבות נחלי שמן וזה על דרך הפלגה כמו נהרי נחלי דבש וחמאה:

17 האתן בכורי פשעי. או שמא לא ירצה במנחות ובהמות אלא במי שחביב עלי מבני והוא בכורי שאתננו לו למנחה בעבור פשעי שיכפרנו לי בהעלותי אותו לפניו וכפל הענין במלות שונות ואמר פרי בטני חטאת נפשי כלומר אם אתן פרי בטני בעבור חטאת נפשי. ותרגם יונתן פרי בטני חביב מעי כלומר האהוב והחביב שבבני:

18 הגיד לך אדם מה טוב. זהו מענה על השאלה אמר אין חפצי בעולות כי אם בעשות הטוב כמו שאמר שמואל הנבי' הנה שמוע מזבח טוב:

19 עשות משפט. יכלול כל המצות שבין אדם לחברו כמו נזקי ממון ודברים אחרים גם העריות בכלל שנאמר את משפטי תעשו וכתיב אחריו ערות אביך וערות אמך וגו':

20 ואהבת חסד. הוא גמילות חסדים ויעשה יותר מן הראוי לו:

21 והצנע לכת עם אלהיך. הוא יחוד האל יתברך ואהבתו בכל לבבו ובכל נפשו ואמר והצנע כי הדבר הזה מסור ללב והוא דבר צניעות וי"ת והוי צנוע להלכא בדחלתא דה'. ורבותינו ז"ל פי' כי עשות משפט אלו הדינים אהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זה הוצאת המת והכנסת כלה הרי דברים ק"ו ומה דברים שאין דרכן לעשותם בצנעה אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותם בצנעה על אחת כמה וכמה:

22 קול ה' לעיר יקרא. קול ה' הוא דבר הנביא כי בשם ה' הוא מתנבא:

23 לעיר. כמשמעו כלומר לבני העיר קורא להם לשוב בתשובה והעיר הוא ירושלם או שומרון, וי"מ לעיר כמו להעיר כלומר להעיר אותם לתשובה:

24 ותושיה יראה שמך. ואיש תושיה וכן ואני תפלה ואני איש תפלה אמר הנביא כשאני קורא דבריך בתוך העיר מי שהוא איש חכמה ביניהם הוא לבדו יראה בתוך לבבו את שמך הנכבד וכי ראוי להכנע מפניו כשהנביא מזכיר שמו ומזכיר את דברו ושאר האנשים לא יחושו והוא איש תושיה אומר להם:

25 שמעו מטה. כלומר מטה הפורעניות ואמר שמעו כמה קשה גזרה זו:

26 ומי יעדה. ושמעו מי יעד זאת הגזרה להביאה כי מי שיעדה יוכל להביאה כמו שיעדה כי היכולת בידו וה"א יעדה כנוי לגזרה שהיא כמשל מטה שהיא מטה כמו המטה המכה ותושיה שם לחכמה ושרשו ישה מענין יש כי אין בעולם השפל דבר עומד אלא היא לפי' נקראת תושיה שעומדת בישותה לעולם יעדה הזמינה לבא כמו ואם לבנו ייעדנה מן המועד אשר יעדו:

27 עוד האש. חסר יו"ד. ופירושו כמו היש עוד כמו שת"י האית בבית רשיעא וה"א האש פתוחה כי היא לשאלה כמו האיש אשר כמוני יברח וכן אמרה המסרה ב' פתחין חד חסר וחד מלא ולדעת המתרגם פירוש כן ראו היש עוד בית רשע אוצרות רשע ופי' עוד עדיין אחר שקרא קול ה' כלומר ראו כי לא פנו אל קול ה' הקורא וראו כי עדיין תמצאו בבית רשע אוצרות רשע ובית רשע חסר בי"ת השמו"ש כמו בבית וכן הנמצא בית ה' והדומים להם ויש לפרש האיש כמשמעו כלומר ראו אם יש בבית רשע אוצרות רשע כי לא שב מרשעו מפני קול ה' הקורא:

28 ואיפת רזון זעומה. איפת רזון תמצאו בבית הרשע שהיא זעומת האל יתברך כמו שאמר עמוס להקטין איפה ולהגדיל שקל:

29 איפת רזון. זו היא איפה קטנה שהיא רזה וחסרה:

30 רזון. שם בשקל קלון חרון. וי"ת ומכילן דשקר מייתין לויט:

31 האזכה. כלומר כל אחד ואחד היה לו להשיב אל לבו ולאמר האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה:

32 אבני מרמה. הם משקלות המרמה כמו שאמר בתורה לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה כשיקח דבר ישקול בגדולה וכשימכור דבר ימכור בקטנה:

33 אשר עשיריה. עשירי העיר שזכר שומרון או ירושלם:

34 מלאו חמס. מלאו בתיהם חמס:

35 ויושביה. אף שאינם עשירים דברו שקר שאין להם תחבולה לקנות ממון רב להנאה מועטת:

36 ידברו שקר, ולשונם רמיה בפיהם. ולשונם בפיהם היא רמיה והוא תואר בפלס שביה עניה:

37 וגם אני. כמו שאתה החלית העניים והעשוקים במרמותיך כן אני החליתי אותך בהכות אותך מכה קשה:

38 השמם על חטאתיך. השמותיך על חטאתיך או פי' ענין תמיה כלומר אתמיה בני אדם ברוב הכותי אותך על חטאתיך השמם מקור וי"ת ואף אנא אייתיתי עלך מרע ומחא אצדינך על דחטתא:

39 אתה תאכל. מאכליך יהיה למארה שלא תשבע ממנו:

40 וישחך בקרבך. הכנעתך תהיה בקרבך כלומר בארצך קודם שתגלה:

41 וישחך. שם שרשו ישח בפלס וישעך תתן לנו וי"ת ויהא עלך מרע במעך:

42 ותסג ולא תפליט. תסיג האשה להריון ולא תפליט הולד אלא ימות במעיה:

43 ואשר תפלט לחרב אתן. ואשר תלד לא ישמחו בו כי יפול בחרב האויב ותסג בסמ"ך כמו בשי"ן וכן ארור מסיג גבול רעהו:

44 אתה. מבואר הוא:

45 תדרוך. בחולם לקריאת בן אשר ובחטף קמץ לקריאת בן נפתלי:

46 ותירוש. על שם סופו כמו וטחני קמח כי לא ידרוך האדם התירוש אלא הענבים:

47 וישתמר. אעפ"י כן לא תוסרו בכל הרע שאני מביא עליכם ועדיין חק עמרי משתמר בכסות עזבו חקותי ואמר וישתמר לשון יחיד ואמר חקות לשון רבים רוצה לומר כל חק וחק:

48 וחרפת עמי תשאו. מה שהייתם מחרפים עמי שהם העשוקים תקבלו עונש אותה החרפה שיחרפו אתכם הגוים: