מקור בראשית ט׳:א׳
1 וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃
פירוש רד"ק על בראשית ט׳:א׳
1 וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיוּ בְּרוּכִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, עַתָּה הָיָה לָהֶם כִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה כִּי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם אַחַר שֶׁהָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁהֲרֵי נִתְכַּסְּתָה הָאָרֶץ בַּמַּיִם. וְהַבְּרָכָה מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם.
2 וַיֹּאמֶר לָהֶם. לְבָנָיו עַל יְדֵי נֹחַ, אוֹ גַּם בָּנָיו הָיוּ נְבִיאִים.