1 וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. מִשֶּׁהִתְחִילוּ לַחְסֹר הַמַּיִם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי פֵּרוּשׁוֹ מִשֶּׁנָּחָה הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרָט, כִּי הֵיאַךְ יָדַע נֹחַ כְּשֶׁהֵחֵלּוּ הַמַּיִם לַחְסֹר? אֲבָל כְּשֶׁנָּחָה עַל הָרֵי אֲרָרָט יָדַע, שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַתֵּבָה נָחָה עַל דָּבָר קָשֶׁה, וְהִמְתִּין עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם לְמַעַן יֶחְסְרוּ עוֹד הַמַּיִם וְיִשְׁלַח אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת לִרְאוֹת אִם יִמְצָא אִילָן מְגֻלֶּה עֲדַיִן.
2 אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. הוּא הַצֹּהַר שֶׁאָמַר ״צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה״ בראשית ו:טז, וְשָׁלַח מִשָּׁם אֶת הָעֹרֵב. יֵשׁ לִשְׁאֹל: אִם נֹחַ יָדַע יוֹם שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, לָמָּה לֹא פָּתַח אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה מִיָּד אַחַר שֶׁאֵין גֶּשֶׁם יוֹרֵד? וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי עֲדַיִן פָּחַד נֹחַ כִּי בְּהִתְרוֹמֵם גַּלֵּי הַמַּיִם וּשְׁאוֹנָם יַגִּיעוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה וְיִכָּנְסוּ בַּתֵּבָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, לְפִיכָךְ לֹא פְּתָחָהּ עַד שֶׁנָּחָה הַתֵּבָה עַל הֶהָרִים וְהִמְתִּין עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, וְאָז יָדַע כִּי חָסְרוּ הַמַּיִם מִלְּהִתְרוֹמֵם וְלֹא פָחַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּתֵּבָה, וּפָתַח הַחַלּוֹן לִרְאוֹת וְלִשְׁלֹחַ הָעֹרֵב.
