1 וַיִּבֶן נֹחַ. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּצָא בְּהָרֵי אֲרָרָט מְקוֹם שֶׁנָּחָה הַתֵּבָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבָה הַתֵּבָה מֵעַל הָרֵי אֲרָרָט אֶל מָקוֹם שֶׁתַּחַת הֶהָרִים וְהָלְכָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְמָקוֹם אַחֵר, אוֹ אֲפִילוּ יָצָא שָׁם נֹחַ, בִּיבוֹשׁ הָאָרֶץ הָלַךְ לוֹ לְמָקוֹם אַחֵר לָשֶׁבֶת שָׁם וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ. וּבַמִּדְרָשׁ בראשית רבה לד כִּי עַל מִזְבֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אָמַר וְשָׁם הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קָרְבָּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתִיטַב לַה׳ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס״ תהלים סט:לב.
2 וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה. וְחַיָּה טְהוֹרָה בִּכְלָל, כִּי מִכֹּל הַטְּהוֹרִים הִקְרִיב, וְזֶה בְּטַעַם הוֹדָאָה לָאֵל שֶׁהִצִּילָם שֶׁלֹּא מֵתוּ בַּמַּבּוּל, אֲבָל הַטְּמֵאָה אֵינָהּ רְאוּיָה לְקָרְבָּן כִּי אַף לְמַאֲכַל אָדָם אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַדְּחָק כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כָּל שֶׁכֵּן לְקָרְבַּן הָאֵל.
3 וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת בִּדְבָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זבחים קטז אִם הִקְרִיב עוֹלוֹת לְבַד אוֹ גַּם שְׁלָמִים עִם הָעוֹלוֹת.
