1 וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃
1 וַיִּיָּחֶל עוֹד. מִבִּנְיַן נִפְעַל, שָׁרְשׁוֹ יח״ל. וְאִלּוּ הָיָה מִבִּנְיַן הִתְפַּעֵל, הָיָה הַיּוּ״ד שֶׁהִיא פ״א הַפֹּעַל פְּתוּחָה, וְהִיא קְמוּצָה.
2 וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד. אָז יָדַע נֹחַ כִּי חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַיּוֹנָה מָצְאָה מָנוֹחַ בָּאָרֶץ וּבָעֵצִים הָרַבֵּה, לְפִיכָךְ לֹא שָׁבָה אֵלָיו, וְזֶה הָיָה –
