1 וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל. יִדָּמֶה כִּי לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה וְלֹא הִתְחָרֵט בְּדַעְתּוֹ, שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת רָעָה גְּדוֹלָה וְהָרַג אֶת אָחִיו.
2 וּפֵרוּשׁ וַיֹּאמֶר קַיִן. שֶׁאָמַר לוֹ הַתּוֹכָחוֹת שֶׁהוֹכִיחוֹ הָאֵל, וְאָמַר לוֹ אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר הַזֶּה, וְהוֹסִיף כַּעַס וָרֹגֶז. וְלֹא קָם עָלָיו בִּפְנֵי אָבִיו מִיִּרְאַת אָבִיו, אֲבָל נָטַר לוֹ עַד שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד בַּשָּׂדֶה, זֶה לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ, וְזֶה לַעֲבֹד אַדְמָתוֹ, וְאָז הִתְקוֹטֵט קַיִן עִם אָחִיו מִתּוֹךְ כַּעַס שֶׁהָיָה לוֹ עָלָיו מֵחֲמַת קִנְאָה, וְקָם עָלָיו וַהֲרָגוֹ.
3 וְאֶל כְּמוֹ עַל, וְכֵן ״אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל״ יחזקאל יח:ו וְהַדּוֹמִים לוֹ. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה כב:ז ״וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו. עַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִים? אָמְרוּ בֹּא וְנַחֲלֹק אֶת הָעוֹלָם, אֶחָד נָטַל אֶת הַקַּרְקָעוֹת וְאֶחָד נָטַל אֶת הַמִּטַּלְטְלִים, דֵּין אָמַר אַרְעָא דְּאַתְּ קָאֵי עֲלֵיהּ דִּידִי, וְדֵין אָמַר מָה דְּאַתְּ לָבוּשׁ דִּידִי, דֵּין אָמַר חֲלוֹץ וְדֵין אָמַר פְּרַח, מִתּוֹךְ כָּךְ וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. יְהוּדָה בַּר אַמִּי אָמַר עַל חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִדַּיְּנִין. אָמַר רַבִּי אִיבוּ חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה לַעֲפָרָהּ, וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין? אָמַר רַב הוּנָא תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם הֶבֶל, זֶה אָמַר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁאֲנִי בְּכוֹר וְזֶה אָמַר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עִמִּי״. וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּאֵלֶּה הַדְּבָרִים. וְעוֹד נִכְתֹּב עֲלֵיהֶם בַּנִּסְתָּר. וּבְתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי ״וַיֹּאמֶר קַיִן לְהֶבֶל אָחוּהִי קוּם וְתָא וְנֵיפוּק לְאַפֵּי בָּרָא, וַהֲוָה כַּד נָפְקוּן תַּרְוֵיהוֹן לְאַפֵּי בָּרָא עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לְהֶבֶל, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן וְלֵית עָלַם אָחֳרָן וְלֵית לְמֵיתַן אֲגַר טָב לְצַדִּיקַיָּא וְלָא לְאִתְפָּרְעֵי מִן רַשִּׁיעַיָּא וְלָא בְּרַחֲמִין אִתְבְּרֵי עָלְמָא וְלָא בְּרַחֲמִין הוּא מִדְכַּר, מִן בִּגְלַל מָה אִתְקַבֵּל קָרְבָּנָךְ מִנָּךְ בִּרְעָוָא, מִמֶּנִּי לָא אִתְקַבֵּל בִּרְעָוָא? עָנֵי הֶבֶל וַאֲמַר לְקַיִן אִית דִּין וְאִית דַּיָּן וְאִית עָלַם אָחֳרָן וְאִית תַּמָּן אֲגַר טָב לְצַדִּיקַיָּא וּלְאִתְפָּרְעֵי מֵרַשִּׁיעַיָּא וּבְרַחֲמִין אִתְבְּרֵי עָלְמָא וּבְרַחֲמִין הוּא מִדְכַּר, בְּרַם בְּפֵירֵי עוֹבָדִין טָבִין הוּא מִדְכַּר, וְעַל דַּהֲווֹן עוֹבָדַיי תַּקְנִין מִן דִּידָךְ אִתְקַבֵּל קָרְבָּנִי מִנִּי בִּרְעָוָא וּמִנָּךְ לָא אִתְקַבֵּל בִּרְעָוָא, וַהֲווֹ תַּרְוֵיהוֹן מְנַצִּין בְּאַפֵּי בָּרָא וְקָם קַיִן עַל הֶבֶל אָחוּהִי וּקְטַל יָתֵיהּ״.
