1 וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. בְּאָמְרוֹ ״וַתֹּסֶף לָלֶדֶת״, וְלֹא אָמַר ״וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן״, יֵשׁ עֵזֶר לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה כב שֶׁאָמְרוּ קַיִן וְהֶבֶל נוֹלְדוּ תְּאוֹמִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּסֶף לָלֶדֶת תּוֹסֶפֶת לַלֵּידָה וְלֹא תּוֹסֶפֶת לְעִבּוּר, וְעוֹד אָמְרוּ כִּי כָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹלַד וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״שְׁלֹשָׁה פְּלָאִים נַעֲשׂוּ בּוֹ בַּיּוֹם, בּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם שִׁמְּשׁוּ בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שִׁבְעָה קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ, וְהֶבֶל וְתַרְתֵּי תְּאוֹמוֹתָיו״. וְלֹא זָכַר לָמָּה קָרְאָה אוֹתוֹ הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ טַעֲמֵי שֵׁמוֹת שְׁאָר הַתּוֹלָדוֹת מִשֵּׁת וְעַד נֹחַ, וְאוּלַי קָרְאָה אוֹתוֹ הֶבֶל לְעִנְיַן ״אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ״ תהלים סב:י כִּי לֹא יַעַמְדוּ עַל מַתְכֹּנֶת אַחַת, וְאִם תִּהְיֶה לוֹ טוֹבָה תִּפָּסֵק מְהֵרָה כְּמוֹ שֶׁרָאֲתָה הִיא וּבַעְלָהּ בְּטוֹבָה בַּגָּן וְגֹרְשׁוּ מִשָּׁם לְעָמָל וִיגִיעָה, וּלְזֵכֶר אוֹתוֹ הָעִנְיָן קָרְאָה אוֹתוֹ הֶבֶל, הִיא וּבַעְלָהּ.
2 וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. כְּשֶׁגָּדְלוּ נֶחְלְקוּ בִּמְלַאכְתָּם לְצֹרֶךְ חַיּוּתָם, זֶה הָיָה רֹעֵה צֹאן לֶאֱכֹל הֶחָלָב וְלָגֹז הַצֹּאן לַעֲשׂוֹת מִצַּמְרָם בְּגָדִים, כִּי לֹא הָיוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר שֶׁלֹּא נָתַן הָאֵל לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא הָעֵשֶׂב וּפְרִי הָעֵץ אוֹ לֶחֶם אַחַר יְגִיעָה רַב כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְכֵן הֻרְגְּלוּ בָּזֶה כָּל הַדּוֹרוֹת עַד הַמַּבּוּל שֶׁנָּתַן הָאֵל לְנֹחַ לֶאֱכֹל בָּשָׂר שֶׁאָמַר לוֹ ״כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה״ בראשית ט:ג.
